גרב

Aramaic

Verb

גּרַב • (gəraḇ)

1. to seize, to rob, to despoil

Noun

גְּרֶב • (gəreḇ) m

1. absolute state of גַּרְבָא (garəḇā, “leprosy”)

Adjective

גְּרַב • (gəraḇ) m

1. absolute state of גַּרְבָא (garəḇā, “leprous”)

Noun

גרב • (g-r-b) m

1. absolute state of גרבא (g-r-bā, “plunderer, spoliator”)

Proper noun

גָּרְב • (gārəḇ) pl

1. Gareb (a hill in Israel, near Jerusalem, whither the leprous were been banished, as it seems)

Noun

גְּרָב • (gər؜āḇ) m

1. absolute state of גְּרָבָא (gər؜ābā, “bottle”)

Noun

גְּרַב • (gəraḇ) m

1. absolute state of גַּרְבָּא (garbā, “bottle”)

Hebrew

Root
ג־ר־ב (g-r-b)

Etymology

Borrowed from Arabic جَوْرَب (jawrab).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈɡeʁev/

• (file)

Noun

גֶּרֶב • (gérev) m or f (plural indefinite גרביים / גַּרְבַּיִם, singular construct גֶּרֶב־, plural construct גַּרְבֵּי־) [pattern: קֶטֶל]

1. sock

Derived terms

• כּוֹבַע גֶּרֶב (kóva' gérev)

References

• “גרב” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• גרב on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Verb

גָּרַב • (garáv) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to wear socks/stockings

Conjugation

Conjugation of גָּרַב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לגרוב / לִגְרֹב action noun: — passive participle: גָּרוּב
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	גָּרַבְתִּי		גָּרַבְנוּ
	second	גָּרַבְתָּ	גָּרַבְתְּ	גְּרַבְתֶּם1	גְּרַבְתֶּן1
	third	גָּרַב	גָּרְבָה	גָּרְבוּ
present		גּוֹרֵב	גּוֹרֶבֶת	גּוֹרְבִים	גּוֹרְבוֹת
future	first	אגרוב / אֶגְרֹב		נגרוב / נִגְרֹב
	second	תגרוב / תִּגְרֹב	תִּגְרְבִי	תִּגְרְבוּ	תגרובנה / תִּגְרֹבְנָה2
	third	יגרוב / יִגְרֹב	תגרוב / תִּגְרֹב	יִגְרְבוּ	תגרובנה / תִּגְרֹבְנָה2
imperative		גרוב / גְּרֹב	גִּרְבִי	גִּרְבוּ	גרובנה / גְּרֹבְנָה2
notes		Pronounced גָּרַבְתֶּם and גָּרַבְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• גבר