הוסף

Hebrew

Root
י־ס־ף (y-s-p)

Verb

הוּסַף • (husaf) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הוֹסִיף)

1. to be added

Conjugation

Conjugation of הוּסַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוּסַפְתִּי		הוּסַפְנוּ
	second	הוּסַפְתָּ	הוּסַפְתְּ	הוּסַפְתֶּם	הוּסַפְתֶּן
	third	הוּסַף	הוּסְפָה	הוּסְפוּ
present		מוּסָף	מוּסֶפֶת	מוּסָפִים	מוּסָפוֹת
future	first	אוּסַף		נוּסַף
	second	תּוּסַף	תּוּסְפִי	תּוּסְפוּ	תּוּסַפְנָה1
	third	יוּסַף	תּוּסַף	יוּסְפוּ	תּוּסַפְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.