חלף

Aramaic

Verb

חלף • (transliteration needed)

1. to change, to alter

Hebrew

Root
ח־ל־ף (ḥ-l-p)

Etymology 1

From Proto-Semitic *ḫalap-. Cognate with Arabic خَلَفَ (ḵalafa, “to follow, come after”).

Verb

חָלַף • (khaláf) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to pass (of time)
2. to move past, to pass through, to pass by

Conjugation

Conjugation of חָלַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחלוף / לַחֲלֹף action noun: חֲלִיפָה passive participle: חָלוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָלַפְתִּי		חָלַפְנוּ
	second	חָלַפְתָּ	חָלַפְתְּ	חֲלַפְתֶּם1	חֲלַפְתֶּן1
	third	חָלַף	חָלְפָה	חָלְפוּ
present		חוֹלֵף	חוֹלֶפֶת	חוֹלְפִים	חוֹלְפוֹת
future	first	אחלוף / אֶחֱלֹף		נחלוף / נַחֲלֹף
	second	תחלוף / תַּחֲלֹף	תַּחַלְפִי	תַּחַלְפוּ	תחלופנה / תַּחֲלֹפְנָה2
	third	יחלוף / יַחֲלֹף	תחלוף / תַּחֲלֹף	יַחַלְפוּ	תחלופנה / תַּחֲלֹפְנָה2
imperative		חלוף / חֲלֹף	חִלְפִי	חִלְפוּ	חלופנה / חֲלֹפְנָה2
notes		Pronounced חָלַפְתֶּם and חָלַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָלַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחלוף / לַחְלֹף action noun: חֲלִיפָה passive participle: חָלוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָלַפְתִּי		חָלַפְנוּ
	second	חָלַפְתָּ	חָלַפְתְּ	חֲלַפְתֶּם1	חֲלַפְתֶּן1
	third	חָלַף	חָלְפָה	חָלְפוּ
present		חוֹלֵף	חוֹלֶפֶת	חוֹלְפִים	חוֹלְפוֹת
future	first	אחלוף / אֶחְלֹף		נחלוף / נַחְלֹף
	second	תחלוף / תַּחְלֹף	תַּחְלְפִי	תַּחְלְפוּ	תחלופנה / תַּחְלֹפְנָה2
	third	יחלוף / יַחְלֹף	תחלוף / תַּחְלֹף	יַחְלְפוּ	תחלופנה / תַּחְלֹפְנָה2
imperative		חלוף / חֲלֹף	חִלְפִי	חִלְפוּ	חלופנה / חֲלֹפְנָה2
notes		Pronounced חָלַפְתֶּם and חָלַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• מַחֲלָף

Etymology 2

Noun

חַלָּף • (khaláf) m (plural indefinite חַלָּפִים, singular construct חַלָּפֵי־) [pattern: קַטָּל]

1. slaughtering knife, butcher's knife

References

• “חלף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language