נגמר

Hebrew

Root
ג־מ־ר (g-m-r)

Pronunciation

• IPA^(key): /niɡˈmaʁ/

Verb

נִגְמַר • (nigmár) third-singular masculine past (nif'al construction, active counterpart גָּמַר)

1. (intransitive) to end, to be over

   הַסֶרֶט כְּבָר נִגְמַר? ― haséret k'vár nigmár? ― [literally] Has the movie already ended? — [idiomatically] Is the movie already over?

2. (intransitive) to run out

   יִגָּמֵר הַדְּיוֹ בַּמַּדְפֶּסֶת שֶׁלִּי בְּעוֹד שָׁבוּעַ ― yigamér ha-dyó ba-madpéset šelí be-'ód šavúa' ― The ink in my printer will run out in a week

Conjugation

Conjugation of נִגְמַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיגמר / לְהִגָּמֵר action noun: היגמרות / הִגָּמְרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִגְמַרְתִּי		נִגְמַרְנוּ
	second	נִגְמַרְתָּ	נִגְמַרְתְּ	נִגְמַרְתֶּם	נִגְמַרְתֶּן
	third	נִגְמַר	נִגְמְרָה	נִגְמְרוּ
present		נִגְמָר	נִגְמֶרֶת	נִגְמָרִים	נִגְמָרוֹת
future	first	אֶגָּמֵר		ניגמר / נִגָּמֵר
	second	תיגמר / תִּגָּמֵר	תיגמרי / תִּגָּמְרִי	תיגמרו / תִּגָּמְרוּ	תיגמרנה / תִּגָּמֵרְנָה1
	third	ייגמר / יִגָּמֵר	תיגמר / תִּגָּמֵר	ייגמרו / יִגָּמְרוּ	תיגמרנה / תִּגָּמֵרְנָה1
imperative		היגמר / הִגָּמֵר	היגמרי / הִגָּמְרִי	היגמרו / הִגָּמְרוּ	היגמרנה / הִגָּמֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.