ניגון

Hebrew

Root
נ־ג־ן (n-g-n)

Noun

ניגון / נִגּוּן • (nigún) m (plural indefinite ניגונים / נִגּוּנִים, plural construct ניגוני / נִגּוּנֵי־) [pattern: קִטּוּל]

1. a melody, a tune
   • 1938, Nathan Alterman, Still the Tune Returns 1–2:

     עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא \ והדרך עודנה נפקחת לאורך

     'od khozér hanigún shezanákhta lasháv / vehadérekh 'odéna nifkákhat la'órekh

     Still the tune returns, which you abandoned in vain / and the way still opens throughout

2. the act of playing music

Declension

Declension of ניגון / נִגּוּן

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	ניגון / נִגּוּן	first	ניגוני / נִגּוּנִי		ניגוננו / נִגּוּנֵנוּ
	definite	הניגון / הַנִּגּוּן	second	ניגונך / נִגּוּנְךָ	ניגונך / נִגּוּנֵךְ	ניגונכם / נִגּוּנְכֶם	ניגונכן / נִגּוּנְכֶן
	construct	ניגון־ / נִגּוּן־	third	ניגונו / נִגּוּנוֹ	ניגונה / נִגּוּנָהּ	ניגונם / נִגּוּנָם	ניגונן / נִגּוּנָן
plural	indefinite	ניגונים / נִגּוּנִים	first	ניגוניי / נִגּוּנַי		ניגונינו / נִגּוּנֵינוּ
	definite	הניגונים / הַנִּגּוּנִים	second	ניגוניך / נִגּוּנֶיךָ	ניגונייך / נִגּוּנַיִךְ	ניגוניכם / נִגּוּנֵיכֶם	ניגוניכן / נִגּוּנֵיכֶן
	construct	ניגוני־ / נִגּוּנֵי־	third	ניגוניו / נִגּוּנָיו	ניגוניה / נִגּוּנֶיהָ	ניגוניהם / נִגּוּנֵיהֶם	ניגוניהן / נִגּוּנֵיהֶן

Derived terms

• ניגוני

Yiddish

Etymology

From Hebrew ניגון (nigún).

Noun

ניגון • (nign) m, plural ניגונים (nigunem), diminutive ניגונדל (nigndl)

1. melody; tune