עבר

Aramaic

Verb

עבר • (ʿāḇar)

1. to pass over, to cross over

Hebrew

Root
ע־ב־ר (ʿ-b-r)

Etymology

Cognate to Arabic عَبَرَ (ʕabara).

Pronunciation

• Audio

  (file)

Verb

עָבַר • (ʕɔḇar, avár) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. (transitive) to pass, to cross
2. (intransitive, of time) to pass
   • 2008, Aya Korem (lyrics and music), “אוטוביוגרפיה [Otobiyográfya, Autobiography]”, in שפה זרה [Safá zará, Foreign Language]:

     עברו שלושה שבועות ושלחתי מכתב
     כדי שאמא תדע מה קרה

     Arvú shloshá shavu'ót veshalákhti mikhtáv
     Kedéi she'íma tedá ma kará

     Three weeks passed and I sent a letter
     So that my mother would know what happened.

3. (transitive, of time) to spend, to pass
   • 2011, Nathan Goshen (lyrics and music), “לילות [Leilót, Nights]”:

     לילות עברתי בלעדייך

     Leilót avárti bil'adáyich

     I spent nights without you

4. (transitive) to pass, to not fail a test

   הצלחתי לעבור את המבחן כי למדתי.

   hitslákhti la'avór ét hamivkhán kí lamád'ti.

   I managed to pass the test because I studied.

5. (intransitive) to move (change residence)

   הם עברו לעיר שגרתי בה. ― hém avrú la'ír shegárti báh. ― They moved to the city I lived in.

   לא רוצים לעבור לשעון קיץ במדינות רבות.

   lo rotsím la'avór lesha'ón káyits bimdinót rabót.

   People do not want to change (lit. move) to summer time in many countries.

6. (transitive) to undergo, experience, be subjected to

   אני עובר ניתוח ביום שני.

   aní ovér nitúakh beyóm shení.

   I'm having surgery on Monday.

   היא עברה תקיפה מינית.

   hi avrá tkifá minít.

   She was sexually assaulted.

Conjugation

Conjugation of עָבַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לעבור / לַעֲבֹר action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָבַרְתִּי		עָבַרְנוּ
	second	עָבַרְתָּ	עָבַרְתְּ	עֲבַרְתֶּם1	עֲבַרְתֶּן1
	third	עָבַר	עָבְרָה	עָבְרוּ
present		עוֹבֵר	עוֹבֶרֶת	עוֹבְרִים	עוֹבְרוֹת
future	first	אעבור / אֶעֱבֹר		נעבור / נַעֲבֹר
	second	תעבור / תַּעֲבֹר	תַּעַבְרִי	תַּעַבְרוּ	תעבורנה / תַּעֲבֹרְנָה2
	third	יעבור / יַעֲבֹר	תעבור / תַּעֲבֹר	יַעַבְרוּ	תעבורנה / תַּעֲבֹרְנָה2
imperative		עבור / עֲבֹר	עִבְרִי	עִבְרוּ	עבורנה / עֲבֹרְנָה2
notes		Pronounced עָבַרְתֶּם and עָבַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

עָבָר • (avár) m (no plural forms, singular construct עֲבַר־) [pattern: קָטָל]

1. The past.

Noun

עֵבֶר • ('éver) m [pattern: קֵטֶל]

1. side, direction, way
2. (Biblical Hebrew, usually in the construct state and with a preposition) the other side [of], the region beyond or across from
   • Tanach, Deuteronomy 1:1, with translation of the Jewish Publication Society:

     אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן

     'éle had'varím 'ashér dibér moshé 'el-kol-yisra'él b'éver hayardén
     ʾḗlle haddəḇārīm ʾăšer dibbēr mōše ʾel-kol-yiśrāʾēl bəʿḗḇer hayyardēn

     These are the words which Moses spoke unto all Israel beyond the Jordan

Derived terms

• לְעֵבֶר

Noun

עֻבָּר • ('ubar) m

1. defective spelling of עובר (“embryo, unborn baby”)

Verb

עִבֵּר • (ʿibēr/'iber) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. defective spelling of עיבר

Proper noun

עֵבֶר • ('éver) m [pattern: קֵטֶל]

1. Eber

Derived terms

• עִבְרִי (ivrí)

Further reading

• H5674 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• בער, ערב, רבע, רעב