שרף

Aramaic

Etymology

From the root שׂ־ר־ף.

Verb

שְׂרַף • (sraf)

1. (transitive) to burn

Related terms

• אִשְׂתָּרֵיף

Hebrew

Root
שׂ־ר־ף (ś-r-p)

Pronunciation

• Audio

  (file)

Verb

שָׂרַף • (saráf) third-singular masculine past (pa'al construction, future ישרוף / יִשְׂרֹף, passive counterpart נִשְׂרַף)

1. (transitive) to burn

   שָׂרַפְתִּי אֶת הַפֶּה. ― saráfti et hapé. ― I burned my mouth.

2. (colloquial) to use up, waste

Conjugation

Conjugation of שָׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לשרוף / לִשְׂרֹף action noun: — passive participle: שָׂרוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׂרַפְתִּי		שָׂרַפְנוּ
	second	שָׂרַפְתָּ	שָׂרַפְתְּ	שְׂרַפְתֶּם1	שְׂרַפְתֶּן1
	third	שָׂרַף	שָׂרְפָה	שָׂרְפוּ
present		שׂוֹרֵף	שׂוֹרֶפֶת	שׂוֹרְפִים	שׂוֹרְפוֹת
future	first	אשרוף / אֶשְׂרֹף		נשרוף / נִשְׂרֹף
	second	תשרוף / תִּשְׂרֹף	תִּשְׂרְפִי	תִּשְׂרְפוּ	תשרופנה / תִּשְׂרֹפְנָה2
	third	ישרוף / יִשְׂרֹף	תשרוף / תִּשְׂרֹף	יִשְׂרְפוּ	תשרופנה / תִּשְׂרֹפְנָה2
imperative		שרוף / שְׂרֹף	שִׂרְפִי	שִׂרְפוּ	שרופנה / שְׂרֹפְנָה2
notes		Pronounced שָׂרַפְתֶּם and שָׂרַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

שָׂרָף • (saráf) m (plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־, plural construct שַׂרְפֵי־)

1. seraph
2. venomous serpent

Noun

שְׂרָף • (sráf) m (plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־)

1. resin
2. sap

Anagrams

• פרש