בחש

Hebrew

Root
ב־ח־שׁ (b-ḥ-š)

Verb

בָּחַשׁ • (bakhásh) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to stir

Conjugation

Conjugation of בָּחַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לבחוש / לִבְחֹשׁ action noun: בְּחִישָׁה passive participle: בָּחוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּחַשְׁתִּי		בָּחַשְׁנוּ
	second	בָּחַשְׁתָּ	בָּחַשְׁתְּ	בְּחַשְׁתֶּם1	בְּחַשְׁתֶּן1
	third	בָּחַשׁ	בָּחֲשָׁה	בָּחֲשׁוּ
present		בּוֹחֵשׁ	בּוֹחֶשֶׁת	בּוֹחֲשִׁים	בּוֹחֲשׁוֹת
future	first	אֶבְחַשׁ		נִבְחַשׁ
	second	תִּבְחַשׁ	תִּבְחֲשִׁי	תִּבְחֲשׁוּ	תִּבְחַשְׁנָה2
	third	יִבְחַשׁ	תִּבְחַשׁ	יִבְחֲשׁוּ	תִּבְחַשְׁנָה2
imperative		בְּחַשׁ	בַּחֲשִׁי	בַּחֲשׁוּ	בְּחַשְׁנָה2
notes		Pronounced בָּחַשְׁתֶּם and בָּחַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of בָּחַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לבחוש / לִבְחֹשׁ action noun: בְּחִישָׁה passive participle: בָּחוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּחַשְׁתִּי		בָּחַשְׁנוּ
	second	בָּחַשְׁתָּ	בָּחַשְׁתְּ	בְּחַשְׁתֶּם1	בְּחַשְׁתֶּן1
	third	בָּחַשׁ	בָּחֲשָׁה	בָּחֲשׁוּ
present		בּוֹחֵשׁ	בּוֹחֶשֶׁת	בּוֹחֲשִׁים	בּוֹחֲשׁוֹת
future	first	אבחוש / אֶבְחֹשׁ		נבחוש / נִבְחֹשׁ
	second	תבחוש / תִּבְחֹשׁ	תִּבְחֲשִׁי	תִּבְחֲשׁוּ	תבחושנה / תִּבְחֹשְׁנָה2
	third	יבחוש / יִבְחֹשׁ	תבחוש / תִּבְחֹשׁ	יִבְחֲשׁוּ	תבחושנה / תִּבְחֹשְׁנָה2
imperative		בחוש / בְּחֹשׁ	בַּחֲשִׁי	בַּחֲשׁוּ	בחושנה / בְּחֹשְׁנָה2
notes		Pronounced בָּחַשְׁתֶּם and בָּחַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “בחש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language