היטהר

Hebrew

Root
ט־ה־ר (ṭ-h-r)

Verb

היטהר / הִטַּהֵר • (hitahér) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. to purify oneself
   • Leviticus 14:7, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים

     And he shall sprinkle upon him that is to be cleansed from the leprosy seven times

Conjugation

Conjugation of היטהר / הִטַּהֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיטהר / לְהִטַּהֵר action noun: היטהרות / הִטַּהֲרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	היטהרתי / הִטַּהַרְתִּי		היטהרנו / הִטַּהַרְנוּ
	second	היטהרת / הִטַּהַרְתָּ	היטהרת / הִטַּהַרְתְּ	היטהרתם / הִטַּהַרְתֶּם	היטהרתן / הִטַּהַרְתֶּן
	third	היטהר / הִטַּהֵר	היטהרה / הִטַּהֲרָה	היטהרו / הִטַּהֲרוּ
present		מיטהר / מִטַּהֵר	מיטהרת / מִטַּהֶרֶת	מיטהרים / מִטַּהֲרִים	מיטהרות / מִטַּהֲרוֹת
future	first	אֶטַּהֵר		ניטהר / נִטַּהֵר
	second	תיטהר / תִּטַּהֵר	תיטהרי / תִּטַּהֲרִי	תיטהרו / תִּטַּהֲרוּ	תיטהרנה / תִּטַּהֵרְנָה1
	third	ייטהר / יִטַּהֵר	תיטהר / תִּטַּהֵר	ייטהרו / יִטַּהֲרוּ	תיטהרנה / תִּטַּהֵרְנָה1
imperative		היטהר / הִטַּהֵר	היטהרי / הִטַּהֲרִי	היטהרו / הִטַּהֲרוּ	היטהרנה / הִטַּהֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.