הירס

Hebrew

Root
ה־ר־ס (h-r-s)

Verb

הירס / הֵרֵס • (herés) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to destroy, to overthrow.
   • Exodus 23:24:

     לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם׃

     lo-tishtakhavé leiloheihém v'ló ta'avdém v'ló ta'asé k'ma'aseihém ki harés t'har'sém v'shabér t'shabér matzevoteihém:

     Thou shalt not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their works: but thou shalt utterly overthrow them, and quite break down their images.

   • Isaiah 49:17:

     מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ׃

     miharú banáyikh m'har'sáyikh umakhariváyikh mimékh yetzé'u:

     Thy children shall make haste; thy destroyers and they that made thee waste shall go forth of thee.

2. to fight

Conjugation

Conjugation of הירס / הֵרֵס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָרֵס action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הירסתי / הֵרַסְתִּי		הירסנו / הֵרַסְנוּ
	second	הירסת / הֵרַסְתָּ	הירסת / הֵרַסְתְּ	הירסתם / הֵרַסְתֶּם	הירסתן / הֵרַסְתֶּן
	third	הירס / הֵרֵס	הירסה / הֵרְסָה	הירסו / הֵרְסוּ
present		מְהָרֵס	מְהָרֶסֶת	מְהָרְסִים	מְהָרְסוֹת
future	first	אֲהָרֵס		נְהָרֵס
	second	תְּהָרֵס	תְּהָרְסִי	תְּהָרְסוּ	תְּהָרֵסְנָה1
	third	יְהָרֵס	תְּהָרֵס	יְהָרְסוּ	תְּהָרֵסְנָה1
imperative		הָרֵס	הָרְסִי	הָרְסוּ	הָרֵסְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• H2040 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible