טבע

See also: טבֿע

Aramaic

Verb

טבע • (transliteration needed)

1. to sink, to drown
2. to stamp, to seal

Hebrew

Root
ט־ב־ע (ṭ-b-ʿ)

Etymology

Compare Arabic طَبْع (ṭabʕ, “nature”), Gulf Arabic طبع (ṭibaʕ, “to drown”).

Noun

טֶבַע • (téva) m [pattern: קֶטֶל]

1. Nature; the outdoors, wildlife, and so on.
2. The nature of a person or thing; its inherent or essential characteristics, taken collectively.
   • דניאלה ספקטור, גני גנים

     בואי אל גני גנים — תראי טבע שלי

     (please add an English translation of this usage example)

Derived terms

• טִבְעִי (tiv'í)
• טִבְעוֹנִי (tiv'oní)
• חיק הטבע (khék hatéva)
• מִטֶּבַע הַדְּבָרִים (mitéva had'varím)

Verb

טָבַע • (tavá) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to drown; to sink

Conjugation

Conjugation of טָבַע (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לטבוע / לִטְבֹּעַ action noun: טְבִיעָה passive participle: טָבוּעַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	טָבַעְתִּי		טָבַעְנוּ
	second	טָבַעְתָּ	טָבַעְתְּ	טְבַעְתֶּם1	טְבַעְתֶּן1
	third	טָבַע	טָבְעָה	טָבְעוּ
present		טוֹבֵעַ	טוֹבַעַת	טוֹבְעִים	טוֹבְעוֹת
future	first	אֶטְבַּע		נִטְבַּע
	second	תִּטְבַּע	תִּטְבְּעִי	תִּטְבְּעוּ	תִּטְבַּעְנָה2
	third	יִטְבַּע	תִּטְבַּע	יִטְבְּעוּ	תִּטְבַּעְנָה2
imperative		טְבַע	טִבְעִי	טִבְעוּ	טְבַעְנָה2
notes		Pronounced טָבַעְתֶּם and טָבַעְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• בעט