סונכרן

Hebrew

Etymology

Root
ס־נ־כ־ר־ן (s-n-k-r-n)

From the root ס־נ־כ־ר־ן (s-n-k-r-n), via various European languages ultimately from Ancient Greek συγχρονίζω (sunkhronízō), from σύνχρονος (súnkhronos), a compound of συν- (sun-, “plus”) +‎ χρόνος (khrónos, “time; delay”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /sunˈχran/, /sunˈkran/

Verb

סונכרן / סֻנְכְרַן • (sunkhrán) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart סינכרן / סִנְכְרֵן)

1. to be synchronized

Conjugation

Conjugation of סונכרן / סֻנְכְרַן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סונכרנתי / סֻנְכְרַנְתִּי		סונכרנו / סֻנְכְרַנּוּ
	second	סונכרנת / סֻנְכְרַנְתָּ	סונכרנת / סֻנְכְרַנְתְּ	סונכרנתם / סֻנְכְרַנְתֶּם	סונכרנתן / סֻנְכְרַנְתֶּן
	third	סונכרן / סֻנְכְרַן	סונכרנה / סֻנְכְרְנָה	סונכרנו / סֻנְכְרְנוּ
present		מסונכרן / מְסֻנְכְרָן	מסונכרנת / מְסֻנְכְרֶנֶת	מסונכרנים / מְסֻנְכְרָנִים	מסונכרנות / מְסֻנְכְרָנוֹת
future	first	אסונכרן / אֲסֻנְכְרַן		נסונכרן / נְסֻנְכְרַן
	second	תסונכרן / תְּסֻנְכְרַן	תסונכרני / תְּסֻנְכְרְנִי	תסונכרנו / תְּסֻנְכְרְנוּ	תסונכרנה / תְּסֻנְכְרַנָּה1
	third	יסונכרן / יְסֻנְכְרַן	תסונכרן / תְּסֻנְכְרַן	יסונכרנו / יְסֻנְכְרְנוּ	תסונכרנה / תְּסֻנְכְרַנָּה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.