שפע

Hebrew

Root
שׁ־פ־ע (š-p-ʿ)

Etymology

Compare Arabic شَفَعَ (šafaʕa).

Verb

שָׁפַע • (shafá') third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to flow in abundance, to abound

Conjugation

Conjugation of שָׁפַע (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לשפוע / לִשְׁפֹּעַ action noun: שְׁפִיעָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׁפַעְתִּי		שָׁפַעְנוּ
	second	שָׁפַעְתָּ	שָׁפַעְתְּ	שְׁפַעְתֶּם1	שְׁפַעְתֶּן1
	third	שָׁפַע	שָׁפְעָה	שָׁפְעוּ
present		שׁוֹפֵעַ	שׁוֹפַעַת	שׁוֹפְעִים	שׁוֹפְעוֹת
future	first	אֶשְׁפַּע		נִשְׁפַּע
	second	תִּשְׁפַּע	תִּשְׁפְּעִי	תִּשְׁפְּעוּ	תִּשְׁפַּעְנָה2
	third	יִשְׁפַּע	תִּשְׁפַּע	יִשְׁפְּעוּ	תִּשְׁפַּעְנָה2
imperative		שְׁפַע	שִׁפְעִי	שִׁפְעוּ	שְׁפַעְנָה2
notes		Pronounced שָׁפַעְתֶּם and שָׁפַעְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

שֶׁפַע • (shéfa') m [pattern: קֶטֶל]

1. abundance