לעז

Hebrew

Etymology

Root
ל־ע־ז (l-ʿ-z)

Probably cognate to Arabic لُغْز (luḡz, “riddle”), لَغَّزَ (laḡḡaza, “to speak in riddles”). Sometimes falsely analyzed as an acronym of ‮לָשׁוֹן עַם זָר‬ ("foreign tongue").

Noun

לַעַז • (lá'az) m

1. (medieval) A language other than Hebrew, especially a Romance language

Verb

לָעַז • (la'áz) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to speak unintelligibly
2. to speak a language other than Hebrew

Conjugation

Conjugation of לָעַז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: ללעוז / לִלְעֹז action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	לָעַזְתִּי		לָעַזְנוּ
	second	לָעַזְתָּ	לָעַזְתְּ	לְעַזְתֶּם1	לְעַזְתֶּן1
	third	לָעַז	לָעֲזָה	לָעֲזוּ
present		לוֹעֵז	לוֹעֶזֶת	לוֹעֲזִים	לוֹעֲזוֹת
future	first	אֶלְעַז		נִלְעַז
	second	תִּלְעַז	תִּלְעֲזִי	תִּלְעֲזוּ	תִּלְעַזְנָה2
	third	יִלְעַז	תִּלְעַז	יִלְעֲזוּ	תִּלְעַזְנָה2
imperative		לְעַז	לַעֲזִי	לַעֲזוּ	לְעַזְנָה2
notes		Pronounced לָעַזְתֶּם and לָעַזְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of לָעַז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: ללעוז / לִלְעֹז action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	לָעַזְתִּי		לָעַזְנוּ
	second	לָעַזְתָּ	לָעַזְתְּ	לְעַזְתֶּם1	לְעַזְתֶּן1
	third	לָעַז	לָעֲזָה	לָעֲזוּ
present		לוֹעֵז	לוֹעֶזֶת	לוֹעֲזִים	לוֹעֲזוֹת
future	first	אלעוז / אֶלְעֹז		נלעוז / נִלְעֹז
	second	תלעוז / תִּלְעֹז	תִּלְעֲזִי	תִּלְעֲזוּ	תלעוזנה / תִּלְעֹזְנָה2
	third	ילעוז / יִלְעֹז	תלעוז / תִּלְעֹז	יִלְעֲזוּ	תלעוזנה / תִּלְעֹזְנָה2
imperative		לעוז / לְעֹז	לַעֲזִי	לַעֲזוּ	לעוזנה / לְעֹזְנָה2
notes		Pronounced לָעַזְתֶּם and לָעַזְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• לועז
• לועזית